ח'ורי נ' חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן "חוק הפיצויים").

התובע מבקש לפצותו על נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה ביום 18.5.2006, עת נהג ברכב מסוג מונית מ.ר. 61-794-25 (להלן "הרכב") בסמוך לצומת "הצריף" בכביש עכו חיפה.

התביעה הוגשה נגד הנתבעת, כמי שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את המשתמשים ברכב במועד הרלוונטי.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע הן בעניין החבות והן בעניין הנזק.

שאלת החבות – הכיסוי הביטוחי

הנתבעת טוענת כי היא אכן ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה, אולם על פי בקשת בעל הרכב הועברה פוליסה זו ביום 16.3.2006 לרכב אחר ומשכך, במועד התאונה הרכב לא היה מבוטח על ידי הנתבעת.

התובע טוען כי בעל הרכב אכן ביקש להעביר את הפוליסה לרכב אחר אותו חשב לרכוש, אולם בסופו של דבר עסקת הרכישה של אותו רכב חדש לא יצאה לפועל, בעל הרכב הודיע על כך לסוכן הביטוח מטעם הנתבעת והוסכם כי הפוליסה תמשיך לחול במתכונתה המקורית, על הרכב.

לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו לבית המשפט בעניין זה ולאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, שוכנעתי כי התובע הוכיח כי הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת בעת התאונה נשוא כתב התביעה.

אין חולק, כאמור, כי מלכתחילה הוציאה הנתבעת תעודת ביטוח חובה לרכב. מדובר בתעודת ביטוח מס' 2026644 פוליסה מס' 80192228/05, אשר תחילת תוקפה ביום 1.7.2005 וסיומה ביום 30.6.2006. (להלן "תעודת הביטוח המקורית"). צילום מתעודת הביטוח המקורית הוגש לבית המשפט כ- ת/6.

העד מטעם הנתבעת, סוכן הביטוח מר כאיל בדרה, אישר בעדותו כי אכן הרכב בוטח על ידי הנתבעת בביטוח חובה (עמ' 21-25 לפרוטוקול). מהמסמכים שהגיש הסוכן (נ/1 ו- נ/2) עולה כי גם לשיטת הנתבעת מדובר בתעודת הביטוח המקורית – תעודת ביטוח מס' 2026644 פוליסה מס' 80192228/05. אף בסיכומיה מאשרת הנתבעת כי אין מחלוקת שתעודת הביטוח המקורית אכן הוצאה לרכב בו נהג התובע ביום האירוע (סעיף 16 לסיכומים).

לא זו בלבד שהנתבעת איננה חולקת על כך שתעודת הביטוח המקורית אכן הוצאה על ידה, היא גם איננה טוענת כי הצילום של התעודה (ת/6) איננו נאמן למקור. מבחינה זו, העובדה שתעודת הביטוח המקורית לא הוגשה לבית המשפט, אלא הוגש רק צילום שלה, אין בה כדי לגרוע ממהימנות המסמך ת/6, כצילום המהווה העתק נאמן למקור של תעודת הביטוח המקורית.

הטענה שמועלית על ידי ב"כ הנתבעת בסיכומיו הינה, שאי הגשת התעודה המקורית, אלא רק צילום שלה, מחזקת את גרסת הנתבעת ולפיה פוליסת הביטוח הועברה, לבקשת בעל הרכב, לרכב אחר, וככל הנראה תעודת הביטוח המקורית הוחזרה לנתבעת ונגנזה.

טענה זו איננה עולה בקנה אחד עם עדותו של העד מטעם הנתבעת – סוכן הביטוח מר כאיל בדרה. העד מסר בעדותו כי בנו של בעל הרכב - עד התביעה אליף חורי, אמנם היה אמור, על פי בקשתו, להחזיר לו את תעודת הביטוח המקורית "יותר מאוחר", אך הוא לא עמד בהבטחתו ולא החזיר את תעודת הביטוח המקורית לנתבעת (ראה עמ' 22 שורות 8, 22-30, עמ' 23 שורות 1-3, 16, עמ' 24 שורה 10 לפרוטוקול).

הסבר מתקבל יותר על הדעת ניתן על ידי עד התביעה מר אליף חורי. עד זה העיד כי תעודת הביטוח המקורית נשארה אצלו, על פי סיכום שלו עם סוכן הביטוח מר בדרה, וזאת לאחר שעסקת רכישת הרכב החדש לא יצאה לפועל, כאשר סוכם בין השניים כי תעודת הביטח המקורית תמשיך לחול על הרכב (ראה עמ' 16 שורות 18-27, עמ' 19 שורות 16-19 לפרוטוקול). עוד העיד עד זה כי חיפש את תעודת הביטוח המקורית (שצילום שלה הוגש כת/6) ולא מצא אותה. עמ' 19 שורות 15-19, עמ' 20 שורות 9-18 לפרוטוקול) עדותו של עד זה היתה עדות מהימנה ועקבית ונתתי בה אמון.

גם התובע העיד, בעניין אי הגשת תעודת הביטוח המקורית אלא רק צילום שלה, כי התעודה המקורית היתה ברכב ולאחר התאונה הוא מסר אותה, ביחד על כל המסמכים, לבא כוחו, תוך שהוא צילם את התעודה המקורית (עמ' 11 שורות 28-31, עמ' 12 שורות 2-4 לפרוטוקול). אף עדות זו היתה מהימנה בעיני.

גרסת התובע מקבלת חיזוק משמעותי ממסמך נוסף שהוגש לבית המשפט - ת/9. מדובר בתעודת ביטוח חובה המהווה המשך ישיר לתעודת הביטוח המקורית: מס' הפוליסה (80192228/06) זהה לפוליסה נשוא תעודת הביטוח המקורית למעט שתי הספרות האחרונות, המסמלות את השנה (ראה עדות העד מטעם הנתבעת בעמוד 23 שורה 7 לפרוטוקול). תעודת ביטוח זו הוצאה אף היא לרכב נשוא ענייננו ותחולתה מיום סיום הפוליסה המקורית (1.7.2006) ועד ליום 31.3.2007.

העד מטעם הנתבעת, סוכן הביטוח, נשאל הכיצד הוצאה תעודה זו, הנושאת את אותו מספר פוליסה ותחילתה ביום סיום הפוליסה הקודמת, לרכב נשוא כתב התביעה, כאשר על פי טענת הנתבעת אותה פוליסה הועברה לרכב אחר כבר בחודש מרץ 2006. העד לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לעובדה זו, שיש בה כדי לתמוך בטענת התובע ולפיה עסקת החלפת הרכב, ואיתה העברת הפוליסה לרכב ה"חדש", לא יצאה לפועל והפוליסה נותרה במתכונתה הקודמת, על הרכב בו נהג התובע בעת התאונה.

מסמך נוסף שיש בו כדי כדי לחזק את טענת התובע הינו ת/8. מדובר בתדפיס של הנתבעת ובו פרטי ביטוח חובה לרכב נשוא כתב התביעה. על פי תדפיס זה, היה הרכב מבוטח בביטוח חובה החל מיום 1.7.2005 ועד ליום 30.6.2006, כאשר לא מצויינת כל הערה לגבי העברת הביטוח לרכב אחר או פקיעתו מכל סיבה אחרת בטרם תמה אותה תקופה.

לצד אותן ראיות שיש בהן כדי לתמוך בגרסת התובע ולפיה הפוליסה המקורית לא הועברה לרכב אחר בסופו של דבר, יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה שלא הגישה כראיה את תעודת הביטוח שהוציאה, על פי טענתה, לאותו רכב "חדש" (רכב מס' 59-869-25), או כל אסמכתא המעידה על כך שאכן הוצאה פוליסה כזו.